בהערכת המימד הטיעוני של הדיון ניתן להתייחס למספר מאפיינים:
מימדים נוספים אליהם ניתן להתייחס בעת הערכת דיון:
א. איכות רטורית- קריטריון זה להערכת הדיון, מטרתו להעריך את איכות השיח הארגומנטטיבי. מאפשר להעריך את איכותו של טיעון אחד, של תרומה אחת לדיון שעשה תלמיד. כמו כן ניתן להסתכל באופן כללי על דיון שלם ולהעריך את הרמה הרטורית של כל הדיון כולו. להלן מוצגים סוגים שונים של צעדי שיח ארגומנטטיביים (Asterhan, 2007).
טבלה 3- הסבר קידוד הצעדים הטיעוניים מתורגם מתוך: Asterhan, 2007.
Category | הסבר | קטגוריה |
Claim | הצעת תשובה אפשרית לשאלה שהוצגה. | טענה |
Request claim | בקשה לתשובה אפשרית לשאלה | בקשה לטענה |
Support | כל ביטוי ורבלי המביע חיזוק מנומק לטענה או להסבר שניתן | תמיכה |
Agreement | ביטוי מילולי של הסכמה לא מנומקת, לכל או לחלק מהדברים, ללא מבע ביקורתי. | הסכמה |
Challenge | כל מבע ורבלי המכוון להחליש את המעמד האפיסטמי של הפתרון, ובו נעשה שימוש בריזונינג. | אתגור |
Opposition | מבע מילולי ברור של חוסר הסכמה עם או בלי נימוק | התנגדות |
Rebuttal | תגובה לשרשרת של הסבר-אתגור, שמטרתה לחזק אותם, ולהחליש אתגור אחר. | סתירה |
Concession | ביטוי מילולי ברור הבעה ללא ריזונינג של הסכמה בקונסטלציה ביקורתית. הכוונה היא למצב בו הדובר מסכים למשהו שקודם התנגד אליו. | קונצנזוס |
Req. info | בקשה לעוד מידע או להבהרה. לא כולל בקשה כזו מתוך כוונה לאתגר ולבקר טיעון קודם | בקשת מידע |
Information | מתן מידע טהור, כדי להבהיר משהו או כדי לספק מידע שלשותף אין. | מידע |
Elaboration | אחד המשתתפים מפתח ממשיך תוכן קודם- של עצמו או של שותפו | פירוט |
Repetition | חזרה על תוכן קודם, לא כולל שום מידע או אמירה חדשה. | חזרה |
מימדים נוספים אליהם ניתן להתייחס בעת הערכת דיון:
ב. מספר טיעונים- קריטריון זה נועד למדוד את רוחב הדיון. וההנחה היא שמספר טיעונים גבוה, מצביע על יכולת ארגומנטטיבית גבוהה יותר של הקבוצה. בקריטריון זה נספרים כמה קווי טיעון שונים קיימים במפה. בדומה להגדרה מהו רעיון, טיעון מוגדר ככל נימוק חדש שמובא ביחס לטענה מסוימת. במקרה זה מספר הטיעונים דומה למספר הרעיונות ומנותח באותו אופן. ומכאן שיש 6 טיעונים במפה זו: נורת התפרקות, כי היא זולה, לא מבזבזת הרבה חשמל, מתכלה לאט/מחזיק מעמד יותר זמן, אור חזק, ממריץ את העובדים (כי יוצרת הרגשה של נוקשות וחובה).
ג. עומק הטיעון- הוא קריטריון חשוב, מסבירה לוטן, כי אחת ממטרות למידת הארגומנטציה היא השגת מבנה טיעון טוב. טיעון עמוק יותר, מכיל יותר מנימוק פשוט, הוא מכיל גם התייחסות לטענה חילופית או מנוגדת. טיעון רחב יותר יכול להעיד על חשיבה מורכבת יותר.
לוטן מאפיינת שלושה סוגי טיעונים:
טיעונים שטוחים- אינם טיעונים בדיוק. הם מורכבים מטענה, הבעת דעה או עמדה ללא הבאת הסבר.
טיעונים דו ממדיים- כוללים טיעון ונימוק אחד או יותר שכולם פשוטים, כלומר לא מבוססים ולא מציגים טענות נגד.
טיעונים עמוקים- טיעונים בהם יש לפחות שלוש "רמות" טיעון- טענה+נימוק+ביסוס של הנימוק/ טענת נגד/ ערעור על טענת האחר.
ד. התייחסות למספר רעיונות- קבוצה יכולה להראות פעילות טיעונית רבה, אך להתייחס רק לרעיון שלה, ובעצם לדבר רק עם עצמה. כאן יכולה הקבוצה לאבד יתרון חשוב בדיון- היכולת להכיר ולדון בדעות של אחרים- וכך להרחיב את גבולות המחשבה שלהם. להערכת קריטריון זה נספרה לכל קבוצה לכמה רעיונות התייחסה.
